מקור משנה שביעית ב׳:י׳
10 הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע, אִם הִקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מֵאֹכֶל אָדָם, מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. הַתְּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית. וּמַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹסֵר. מְמָרְסִין בָּאֹרֶז בַּשְּׁבִיעִית, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲבָל אֵין מְכַסְּחִין:
פירוש ברטנורא על משנה שביעית ב׳:י׳
10 הִקְשׁוּ. נִתְיַבְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ קָשִׁין:
11 אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. שֶׁפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אָסוּר לְהַנִּיחָן לְזֶרַע:
12 הַתְּמָרוֹת. הַצִּיץ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתַח דּוֹמֶה לִתְמָרָה, וְכָמוֹהוּ נִקְטַם רֹאשׁוֹ וְעָלְתָה בוֹ תְמָרָה בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל סֻכָּה לג.. פֵּרוּשׁ אַחֵר תְּמָרוֹת כְּעֵין לוּלָבֵי גְפָנִים:
13 מַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן. כְּלוֹמַר מַשְׁקִים שְׂדֵה לָבָן. וְכֵן הֲלָכָה שֶׁמַּשְׁקִים שְׂדֵה לָבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת בַּשְּׁבִיעִית, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשְׁקִים אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית:
14 מְמָרְסִין בָּאֹרֶז. מַשְׁקִין עֲפַר הָאֹרֶז וּמְעָרְבִין אוֹתוֹ בְּמַיִם, כְּמוֹ נְתָנוֹ לַמְּמָרֵס בְּיוֹמָא פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ג':
15 אֲבָל לֹא מְכַסְּחִין. שֶׁאֵין חוֹתְכִים הֶעָלִין שֶׁל הָאֹרֶז, תַּרְגּוּם לֹא תִזְמֹר לֹא תְכַסַּח. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: